אל אחיי ורעיי בוגרי ישיבת נהורא, יקרים מפז
אודה בכל לב, לבוגרים אשר עודדוני לשוב ולחזק את הקשר עם קהילת בוגרי נהורא. ישלם לכם על כך בורא העולם, בכל מילי דמיטב.
השירה, באה מתוך התרוננות הנפש. כשהרגשות גואים, והנשמה מתרוממת, אנו מבטאים זאת בשירה. פעמיים שרים בני ישראל שירה, לראשונה את "שירת הים" בפרשת בשלח, ושוב בפרשת חוקת בה נאמרת "שירת הבאר". נבחין בהבדלים בין שתי שירות אלו:
בשירת הים נאמר: "אז ישיר משה ובני ישראל", לעומת שירת הבאר בה נאמר: "אז ישיר ישראל". נבין כי שירת הים, נאמרת בתקופה שניתן להגדירה כלידתו של עם ישראל או ילדותו. בשלב מוקדם זה, זקוקים בני ישראל למשה רבינו, המחבר ואומר יחד איתם את שירת הים. כעבור ארבעים שנה – נמצא עם ישראל בבגרותו, הוא צלח את תקופת המדבר, והוא בדרך להיכנס אל הארץ המובטחת. כעת, במעלתו, יכול העם לחבר שירה בעצמו. הדרגה זו בין ילדות לבגרות, נמצא במשלי המלך שלמה – החכם מכל אדם, בפסוק:
"שְׁתֵה־מַיִם מִבּוֹרֶךָ, וְנֹזְלִים מִתּוֹךְ בְּאֵרֶךָ: יָפוּצוּ מַעְיְנֹתֶיךָ חוּצָה, בָּרְחֹבוֹת פַּלְגֵי־מָיִם"
(משלי ה, טו-ז)
נתבונן, ונבחין בארבע דרגות אותן הוא מפרט:
"בור" - לבור אין מקור עצמי של מים, כל כוחו הוא לשמר את המים שממלאים בו.
"באר" - מי הבאר נובעים מתוך האדמה, וממלאים אותה, אך הם אינם נמשכים מתוך הבאר החוצה.
"מעין" – במי המעיין, אצור כח הגורם להם לפרוץ החוצה, ממקור הנביעה והלאה אל...
"פלגי - מים" – המתמזגים לנחלים וממשיכים בזרימה שופעת.
חלוקה זו, מתקיימת גם בנו, עובדי ה'. בילדותנו, אנו דומים לבור המים, המכיל את שנותנים בו. עולמו של הילד, בנוי על הדברים אותם הוא שומע ומקבל מהוריו ומוריו. בבגרותנו, אנו מתפתחים להיות 'באר', מחכימים בעצמנו ומתמלאים בתוכן. בהמשך, אנו מתדמים למעין המשפיע על סובביו, ולאחר מכן רעיונותינו ומעשינו זורמים כפלגי מים.
ידידי וחביביי מילדות עד בגרות. בשנים אלו, אתם כבר נובעים ומשפיעים, להאיר לארץ ולדרים עליה. אינכם זקוקים לעזרה בחיבור שירת חייכם, רק נזכור יחד את השנים בהן השתדלנו למלא את הבור, שב"ה נהפך למעין ונחלי מים.
אשרינו...
אוהבכם בכל לב
אברהם יצחק גרינבוים