פורים

מנהג ותיק השתרש בישיבה. "שלושים יום קודם החג", ביום ט"ו בשבט, מתחילה קבוצה מכובדת של תלמידים ללמוד את מסכת מגילה. מנהג זה החל כיוזמה עצמאית של תלמידים המקיימים לימוד משותף בצוותא. הלימוד נערך בזמן הפסקת הערב, ובזמן קצר זה מספיקים הם לסיים את המסכת עד ליום הפורים.   במסיבת פורים, נערך סיום חגיגי בו משתתפים כל הלומדים.

משנכנס אדר – מרבין בשמחה, וכבר השכם בבוקרו של ראש חודש אדר, מתעוררת ישיבת נהורא  לתפילת שחרית בקול שירה וצהלה. בני שיעור ד' מנצחים על השמחה והריקודים, והחודש אשר נהפך להם ליום טוב, יוצא לדרך.

ב-י"ג אדר, יום תענית אסתר, נשארים בני הישיבה בבית המדרש, ועוסקים בתורה בלימוד גמרא בעיון. עם סיום הצום, לאחר קריאת המגילה, נערכת סעודה מכובדת בהשתתפות הצוות החינוכי. לאחר הסעודה מתקיימת הרקדה שמחה ותוססת, בה משתתפים כל בני הישיבה ורבותיהם, בריקודים ומחולות של שמחה מצווה וקדושה. אחריה שבים התלמידים איש לביתו, לחופשה קצרה- עד לאחר ימי הפורים.

he_ILHebrew
en_USEnglish he_ILHebrew
דילוג לתוכן