בספר הזוהר מופיעה חלוקה והנגדה בין רחל לאחותה לאה: רזא דמלה, דרחל ולאה תרי עלמין נינהו — רחל ולאה שתי עולמות הן, אחת עולם הכיסוי ואחת עולם הגילוי.
רחל מעלמא דאיתגליא
לא רק בקבורתה מקומה של רחל הוא בחוץ. רחל השייכת לעולם הגלוי, אף הנסים הנעשים בזכותה הם ניסים נסתרים, הנעשים באופן שאין בו יציאה מחוקי הטבע.
לאה לעומתה שייכת לעולם הכיסוי. הניסים שארעו לצאצאיה נעשו בשידוד מוחלט של מערכות הטבע.
בכיה של רחל
דווקא רחל, השייכת אל החוץ, היא שבכוחה לבכות על גלות ישראל ולפעול בבכיה זה. "מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה, כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ".
אנו, ישראל, קרויים על שם רחל. תפקידנו הוא לאחוז במידותיה ולהתמודד עם העולם הזה כפי שהוא נגלה לעינינו.