בתיאור התגלות הנבואה ליעקב, מופיעות שתי מילים המתארות את אופי הנבואה ומאפיינות אותה כשייכת במסוים לחשכת הלילה: "וַיֹּאמֶר אֱלֹקים לְיִשְׂרָאֵל בְּמַרְאֹת הַלַּיְלָה".
אורו של יעקב הבוקע מתוך החושך
לא זו בלבד כי האמת והטוב נעלים הם לאין ערוך יותר מן השקר והרע, אלא שעל רקע הרע שקדם לו - הטוב הוא טוב יותר, וביחס לשקר שלפניה - האמת בהירה ומוצקה יותר.
החושך כהכנה לאור הגדול
הנהגתו של יעקב מלווה בהכרה מתמדת כי החושך והאפילה אינם תכלית לעצמם. החושך אינו אלא הקדמה והכנה לאור הגדול שיבוא אחריו.
מעיקרא חשוכא והדר נהורא - אורה של חנוכה
כך רצתה ההשגחה האלוקית, שמלכות החשמונאים תבקע כשחר מתוך חשכת מלכות יון. אנו מזכירים נצחון זה בהדלקת נר חנוכה קטן, אור מועט המגרש חושך רב.